תביעות פוסט טראומה

הפרעת דחק פוסט טראומטית – רקע

הפרעת דחק פוסט טראומטית (בקיצור PTSD), המכונה לעתים הפרעה בתר-חבלתית, היא הפרעה נפשית הנובעת מחשיפה לאירוע טראומטי, בו הנפגע חש שנשקפת לו סכנה חיים ממשית, או לחלופין מחשיפה לאירוע בו אדם אחר היה נתון לסכנת חיים ממשית. מספיק שהנפגע חש סכנת חיים באופן סובייקטיבי, כלומר חש חרדה, אימה ולחץ נפשי עצומים, כדי שיופיעו אצלו תסמיני פוסט טראומה.

ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, ה-DSM-IV, אשר מהווה נר לרגליהם של אנשי המקצוע בתחום, מתאר בפירוט את הקריטריונים לאבחון הפרעות נפשיות רבות ואת מגוון התסמינים המיוחסים לכל אחת מהן. על פי הספר, הופעת תסמינים אופייניים להפרעה פוסט טראומטית אינה מעידה לכשעצמה כי אותו אדם לקה ב-PTSD, שכן מרבית האנשים מחלימים ספונטנית מהאירוע למרות הופעה של תסמינים באופן זמני. רק אם אותם תסמינים מופיעים לאורך תקופה ארוכה מחודש ימים, ניתן לאבחן פוסט טראומה.

הסובלים מפוסט טראומה מתמודדים עם קשיי תפקוד בכל היבט של חייהם: התמדה במקום עבודה, ניהול ותפקוד התא משפחתי, שמירה על בריאות מנטלית, יצירת מערכות יחסים ושמירה על הקיים. תזמון הופעת התסמינים משתנה מאדם לאדם, כמו גם עצימותם ותדירותם, כאשר אצל חלק מהאנשים הם מופיעים רק לאחר חודשים רבים מקרות האירוע. בין התסמינים האופייניים ביותר:

  1. הופעת זיכרונות חוזרים, חלומות חוזרים או פלאשבקים מהאירוע הטראומטי.
  2. ניסיונות להימנע ממחשבות, מקומות, פעילויות וכיו"ב המזכירים את האירוע הטראומטי.
  3. תסמיני התנהגות: הרס עצמי, רגזנות, התנהגות תוקפנית, דריכות מתמדת, נטייה לנטילת סיכונים, קושי להירדם, האשמה עצמית, קשיי ריכוז, תחושת ניכור לסביבה, תפיסה מעוותת של האירוע הטראומטי ועוד.

 

הליך התביעה מול משרד הבטחון

מי זכאי לתבוע?

על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב], כל אנשי שירות הבטחון אשר נפצעו או חלו במהלך שירותם, זכאים לתבוע פיצוי מאגף שיקום נכים במשרד הבטחון, בכפוף להוכחה כי הפציעה או המחלה נגרמו בעקבות השירות.

אנשי שירות הבטחון, לעניין זה, הם חיילים משוחרר משירות סדיר, חיילים בשירות קבע וכל מי ששירת במערכת הבטחון: שוטרים, מג"ב, עובדי שב"כ, עובדי מוסד, עובדי משרד הבטחון וכיו"ב.

 

אופן הגשת התביעה

ראשית, התובע מגיש את טופס התביעה לידי קצין התגמולים הממונה על אזור מגוריו. טופס התביעה יכיל תיאור עובדתי מפורט אודות האירוע הטראומטי והרקע לו, וכן אודות תסמיני הפוסט טראומה והאופן בו הם משפיעים על חייו של התובע. לטופס התביעה תצורף גם חוות דעת רפואית התומכת בטיעוניו של התובע.

בחוות הדעת יתואר מצבו הרפואי של התובע והאופן בו הוא מוגבל כיום בעקבות הפוסט טראומה.

קצין התגמולים נדרש להכריע האם התובע זכאי להכרה כנכה צה"ל, על בסיס חומר התביעה שלפניו. לשם כך, עליו לקבוע האם במקרה הנדון מתקיימת דרישת הקשר הסיבתי הקבועה בחוק. בתביעות פוסט טראומה, התובע נדרש להוכיח כי הופעת הפוסט טראומה נובעת מחוויה שחווה במהלך שירותו הצבאי.

במסגרת בחינת התביעה, ולשם גיבוש החלטתו, רשאי קצין התגמולים להפנות את התובע לבדיקה אצל רופא מומחה מטעם משרד הבטחון.

היה והחליט קצין התגמולים כי התקיים הקשר הסיבתי במקרה הנדון, יקבל את התביעה, ולאחר מכן יפנה את התובע לוועדה רפואית מחוזית לצורך קביעת אחוזי נכות. אם החליט קצין התגמולים לדחות את התביעה, ניתן לערער לבית משפט השלום תוך 30 ימים.

 

למה זכאים נפגעי פוסט טראומה?

מי שקצין התגמולים קיבל את תביעתו, יישלח לוועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו. הוועדה מורכבת מרופאים שלפחות אחד מהם מומחה בתחום הרלוונטי לנפגע, והיא בוחנת את פרטי המקרה בניסיון להעריף מהי חומרת הפגיעה בתובע והמגבלות הנובעות ממנה. תובע שחולק על דרגת אחוזי הנכות שנקבעה לו בוועדה המחוזית, רשאי לערער לוועדה רפואית עליונה.

נכים בשיעור 10-19% נכות, זכאים למענק חד פעמי ממשרד הבטחון. החל מדרגת נכות של 20%, זכאי הנפגע לקבל ממשרד הבטחון קצבה חודשית בהתאם לדרגת נכותו. כמו כן, יהיה זכאי לסבסוד תרופות פסיכיאטריות, סיוע במימון לימודים, סיוע במימון עסקים, טיפול פסיכולוגי, שיקום תעסוקתי, פטור חלקי מתשלום מס הכנסה, סיוע בהוצאות ילדים וכן הלאה.

בעבור התובע, הוכחת קיומו של הקשר הסיבתי מאתגרת במיוחד כאשר הנזק הנדון הוא הפרעה נפשית, שכן שלא כמו פציעה פיסית, ההפרעה נותנת אותותיה לעתים זמן רב לאחר השחרור מהשירות. אי לכך, ככל שטופס התביעה יהיה מפורט יותר וייתמך על ידי חוות דעת מקצועיות ומהימנות, כך גדל הסיכוי לבסס את אלמנט הקשר הסיבתי.

 

סיכום

הפרעת דחק פוסט טראומטית המופיעה עקב השירות הצבאי איננה תופעה זמנית. מדובר בהתמודדות מאתגרת של הנפגע למשך שארית חייו, ובעלת השלכות על כל סביבתו הקרובה. חשוב להכיר את הזכויות המגיעות לנפגעי פוסט טראומה, ואת האפשרות לקבלת פיצוי ממשרד הבטחון, על ידי הגשת תביעה לאגף שיקום נכים. מורכבות ההליך דורשת היכרות מעמיקה עם אופן ההתנהלות מול המערכת, וכן עם המשמעויות הנלוות לניהול התביעה:

  1. בתי המשפט מכירים בייחודיות של פגיעות נפשיות במובן שתסמיניהן אינם נראים לעין מיד, ועל כן קשה לאבחן ולטפל בהן בפרק זמן של 3 שנים מיום השחרור, שהוא פרק הזמן אשר נקבע להתיישנות תביעות מול משרד הבטחון. משמע, על תביעות בגין נזק נפשי לא חלה התיישנות.
  2. החוק אוסר על מתן כפל פיצוי. בחירה בניהול תביעה מול משרד הבטחון שוללת מהנפגע את הזכות לקבלת פיצוי מגוף אחר, למשל הביטו הלאומי, בעבור אותו נזק.

 

עם הופעת תסמינים החשודים לתסמיני פוסט טראומה, חשוב לגשת לאבחון של גורם מקצועי ולהתחיל בטיפול במידה ונחוץ. במקביל, כדאי להיוועץ בעורך דין יעקב אמיר המומחה בתביעות מסוג זה, בעל נסיון והיכרות עם המערכת, אשר יוכל לסייע לכם בהמשך דרככם.

 

אנימציה פוסט טראומה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram