איך מחליטים מי עוזב את הבית בגירושים? אמרה מפורסמת של ג'ון צ'רטון קולינס אומרת ש"מחצית מהטעויות שלנו נובעות מפני שהרגש שלנו פועל כאשר עלינו לחשוב, והשכל שלנו פועל כאשר עלינו להרגיש". בזמן גירושים הטעויות שמתבצעות הן רבות. אחת מהן נוגעת לגבי עזיבת הבית. ברגע שבני זוג מספרים שהם מתגרשים, מייד צצות אין ספור הצעות ושאלות הנוגעות לבית המשותף. מי יישאר בבית? מה תעשו אתו? "אם תעזוב את הבית זה אומר שוויתרת על הזכות שלך בו" ועוד כהנה וכהנה עצות ושאלות.
גירושים הם נושא רגיש ללא ספק, הוא דורש קבלה של המון החלטות מצד בני הזוג. איך מחלקים את הרכוש? (כנסו לקריאה על תהליך איזון משאבים), באיזה עיתוי עושים זאת? וגם, מי יצטרך לעזוב את הבית ברגע הפרידה? השאלה הזו, כמו שאלות רבות נוספות בתחום דיני המשפחה היא שאלה מורכבת. לא דומה מקרה אחד למשנהו וטעות של מכר אחד אינה משליכה בהכרח על תוצאות הבחירה שלכם. עם זאת, עדיין יש מספר כללים שמשפיעים באופן דומה על כולם. לכן, על מנת להבין את התמונה לעומק ולקבל עצות קונקרטיות – פנינו לעו"ד עודד וולף, מומחה לדיני משפחה וגירושים.
אז איך מחליטים מי עוזב את הבית?
הדרך הקלה ביותר היא כמובן באמצעות שיח. אם לא מעורבים יותר מדיי רגשות אפשר להחליט יחד על הסדר מגורים שיתאים לשניכם. אם מעורבים ילדים חשוב לעשות זאת ברגישות. היום מקובל מאוד הפתרון של "נסטינג" בו שני בני הזוג שוכרים לעצמם דירות קטנות ובכל פעם שתורו של אחד מהם להיות עם הילדים מגיע, הוא זה שישן בבית עם הילדים.
על כל פנים, חשוב להבין ולהבהיר בשיח משותף כי גם לפני עריכת ההסכם, עזיבת הבית לא מייצגת ויתור על הזכויות בנכס. היא רק נועדה לאפשר לכם לנהל את התהליך בלי לחלוק את אותו בית עם מי שממנו אתם נפרדים.
דירה בבעלות אחד מבני הזוג
לעיתים בני הזוג גרים בבית שהוא בבעלות של אחד מבני הזוג מלפני הנישואים. במקרה כזה הנטייה הטבעית היא לחשוב שבן הזוג שהדירה לא בבעלותו הוא זה שצריך לצאת ממנה ואף ניתן לפנותו על פי החוק. אף על פי כן, לא מדובר בנושא שהוא שחור ולבן ויש בו הרבה תחום אפור שמורכב משני מושגים עיקריים: משק בית משותף וכוונת שיתוף.
אם שני בני הזוג חלקו משק בית משותף בנכס והשתמשו בהכנסות המשותפות למימון צרכי הבית, במשך פרק זמן מסוים, יתכן שהצד שלא רכש את הבית במקור כן זכאי לזכויות בנכס. ניהול משק בית משותף הוא דבר שניתן לבחון עובדתית, אך כוונת שיתוף נלמדת בעיקר מטיב היחסים. כאשר מדובר בבני זוג נשואים חוק יחסי ממון מחיל עליהם חזקת שיתוף אוטומטית בנכסים, אלא אם הם נחשבים למתנה או ירושה שניתנה לאחד מהם.
דירה בבעלות הורים של אחד מבני הזוג
לעיתים הדירה בה גרים בני הזוג היא בבעלות של צד שלישי, שהוא לא אחד מהם. במקרה של דירה בשכירות, ניתן להחליט על הנושא מול בעל הדירה ובין כה וכה לאף אחד מבני הזוג אין זכויות בה. לעומת זאת, אם הדירה שייכת להורים של אחד מבני הזוג, הם יכולים להגיש נגד בן הזוג השני תביעה לפינוי מושכר.
ומה ההמלצה שלנו?
קודם כל, ואם אפשר, להיערך לגירושים עוד לפני הנישואים. ערכו הסכם ממון במשותף, שיתייחס להשלכות של הפרידה ביניכם. הדבר חשוב במיוחד אם מדובר בזוגיות של פרק ב' או בזוגיות עם פערי ממון משמעותיים. הסכם ממון ניתן לעריכה לפני הנישואים וגם אחריהם. בנוסף, ניתן לערוך שינויים בהסכם במהלך הזמן ולהתאימו למצב הנוכחי.
עם זאת, גם אם נכנסתם לקשר הנישואים עם רגש ולא ערכתם הסכם ממון זה מובן, חשוב שתנהלו את הפרידה באופן מכבד, בליווי של איש מקצוע כמו עורך דין לענייני משפחה שיוכל לייעץ ולסייע בפתרון מחלוקות עד לעריכת הסכם גירושים שיהיה מקובל על שניכם.
כך, תוכלו להחליט מי יוצא מהבית, כיצד מתחלקים בזכויות הדירה ולסיים את הפרק הזה בחייכם באופן מכובד, שיאפשר לכם להתחיל את השלב הבא בחייכם. על כל פנים, לעזיבת הבית יש השלכות שונות בעלות היבטים כלכליים ונפשיים ועל כן חשוב שתקבלו החלטה בהתאם למצב שלכם ולצרכים שעולים ממנו, בייעוץ עם אנשי מקצוע. לקריאת מאמרים נוספים בתחום דיני המשפחה מוזמנים להמשיך לקרוא במדור שלנו.
